דלג לאזור ניווטאודות זרם הסוֹטוֹ זֵןהבסיס להמשכיות הקיום של זרם הסוֹטוֹ זֵן מוסבר כמורכב משני היבטים עיקריים. ההיבט הראשון, ההעברה הישירה של החוק האמיתי ממורה לתלמיד באופן רציף מבודהה ועד עתה. ההארה של בודהה לפני 2500 שנה אפשרה לכל אחד להגיע לאותה הארה ולהגשים את הפוטנציאל האנושי האמיתי במלואו. דני ווקסמן קורא להארה של בודהה, דוֹגֶן כותב בבֶּנְדֺוָאה: על פי המסורת של הסוטו זן, החוק האמיתי הועבר מבודהה ל-27 אבות זן בהודו לבודהידרמה שהוא אב הזן ה-28 בהודו. בודהידרמה נסע לסין והפך לאב הזן הראשון בסין. כך בודהידרמה העביר את החוק האמיתי מהודו לסין. דוגן כותב בבנדואה שהשם זה-זן ניתן לבודהידרמה ולממשיכיו, כאשר אנשים ראו אותם יושבים בישיבת הזה-זן ולא הבינו את עומק התרגול מעבר לתנוחה עצמה. דוגן וכל מורי הזן מדגישים את החשיבות שבהעברת החוק האמיתי ולימוד נכון של הזה-זן. מורי הזן בעבר ובהווה עושים את המיטב על מנת שההעברה של החוק האמיתי תהיה שלמה ולמען לימוד זה-זן הנמשך עד ימנו. בודהידרמה היה אב הזן הראשון בסין. אחריו החוק האמיתי הועבר ל-5 אבות זן נוספים שפיתחו את הזן בסין. לאחר אב הזן החמישי הוֹנְג-רֵן, זרם הזן נחלק לשני חלקים, זרם הדרומי של ההארה המידית של אב הזן השישי הוּיְ-נַאנְג, והזרם הצפוני של ההארה בשלבים. זרם הזן הדרומי של ההארה המידית שגשג, ובסוף שושלת טַאנְג בערך חמש דורות לאחר הוי-נאנג צצו חמישה בתי ספר של זן (של הארה מיידית). שניים מבתי הספר האלו הם הרִינְזַי זן (או בסינית לִין-צִ'י) והסוטו זן (או בסינית טְסָאוּ-טַאנְג). בספרו, הדרך הישירה לאני האמיתי ולתפקוד מלא בחיי היום יום, פרופ. מסונגה כותב על מקור השם, סוטו, והתפתחות הזרם ביפן:
נְיוֹג'וֹ (רוּ-גִ'ינְג בסינית), מורה הזן הגדול של הסוטו-זן הסיני, העביר את החוק האמיתי לדוגן. דוגן העביר את החוק האמיתי לקוּן אֵג'וֹ. קון אג'ו וטַטְסוּ גִיקַיְי היו מוריו של קייזאן. במסורת הסוטו זן, דוגן וקייזאן נחשבים לשני הגלגלים שנושאים את העגלת הסוטו זן ביפן. (כלומר שניהם נחשבים לאבות מייסדים של הסוטו-זן ביפן.) לפי ספרו של פרופ. מסונגה ריהו שנכתב בשנות השישים: שני מרכזי הזן הגדולים של הסוטו זן ביפן (המנזרים) הם: אִיהֵי-גִ'י שנוסד על ידי דוגן ונמצא במחוז פוּקוֹי, וסוֹגִ'יגִ'י שנוסד על ידי קייזאן ונמצא בטְסוּרוּמִי שבפאתי יוֹקוֹהָמָה. רוב הפעילות המנהלתית של הסוטו זן היא בין שני מנזרים ראשיים אלו. במאה העשרים (והעשרים ואחת) הסוטו זן נפוץ לצפון אמריקה, אירופה, וכן למקומות נוספים בעולם. חלוצים כמו מורי הזן שוּנְרִיוּ סוּזוּקִי או דֶאשִימָרוּ עזרו ביצירת מרכזי סוטו-זן. לאחר אימונים, מורי זן מערבים החלו לצוץ. המנהלה של הסוטו זן ביפן ממשיכה לתמוך בהתפשטות הסוטו-זן בעולם על ידי שליחת מורים יפנים לרחבי העולם. מספר מחשבות על עתידו של הסוטו זן במאה ה-21.החזון של פרופ. מסונגה הוא שהתרבות המערבית והתרבות המזרחית (הזן בפרט) יתאחדו במערב והומניזם אמיתי יצמח מהבסיס של הזה-זן. מיסודו הזן אינו מיסיונרי ואינו מנסה להידחף. למרות זאת נותרת השאלה: האם אפשר שכמות גדולה של אנשים במערב (כמו גם במקומות אחרים) יכולו ליהנות מהפירות של תרגול ולימוד זה-זן? פרופ. מסונגה הדגיש שלושה היבטים עיקריים של תרגול הזה-זן:
מה שפרופ. מסונגה ודני ווקסמן מנסים להסביר זה שהתדירות שבה יושבים זה-זן חשובה יותר מאורך הזמן של ישיבת הזה-זן. בעולם מודרני זה אנשים מעוד עסוקים ורבים לא מצליחים למצוא אפילו חצי שעה לעצמם. כל אחד יכול למצוא 5 או 10 דקות בבוקר לעצמו, ורגעים אלו של ישיבה שקטה יכולים לעשות את ההבדל בחיינו. נקודה חשובה נוספת היא שאת יכולה להיות נוצרית, יהודית, מוסלמית או גם אתאיסטית ועדין לתרגל זה-זן. אינך חייב לשנות את חייך הדתיים או מנהגיך בשביל ליהנות מהפירות של תמצית הזן - ישיבת הזה-זן. בכדי שהזן וישיבת הזה-זן ישגשגו במאה ה-21, מורים צריכים להבין את הנפש של האדם המודרני במאה ה-21. באותה רוח שבה קייזאן פיתח והתאים את הזן ליפנים לפני יותר מ-600 שנה, מורים צריכים להתאים את הזה-זן לעת הזו ולנפש המערבית. התרגול חייב להתאים לסדר היום של האדם העובד, בצורה זאת תרגול זה-זן תדיר אם מורה זן יהפוך לנגיש לרוב האוכלוסייה העובדת. הסוטו זן יכול להציע את כל הזן בודהיזם, או את הליבה של הזן - תרגול הזה-זן, למי שחפץ בכך. בצורה זאת התרגול יכול להיות זמין לכל האוכלוסייה בכל מקום בו יש מורה זן. לזן יש הפוטנציאל להיות נגיש למיליוני אנשים, זה לא אוטופיה. רוב האנשים לא יהפכו לכמרים או נזירים ולא יזנחו את דתם בעבור הזן-בודהיזם. הסוטו-זן יכול גם לשגשג בקהילות של אנשי זן-בודהיזם. (כאלו שרוצים באורח החיים והמסורת של הזן-בודהיזם בתור דת.) מורים סוטו זן יכולים לתמוך בקהילה הגדלה של אלו שרק מבקשים לשבת זה-זן. אנשים אלו יכולים לקחת מהזה-זן איזה חלק מהמסורת שהם מבקשים וליצור מסורת חדשה (בתנאי שמה שהם יוצרים נובע מהבנה של מה שהמורים מנסים להעביר ולא מאיזשהו דחף דמוקרטי לעשות מה שנוח). מורי הזה יהיו שם בשבילם, ימשיכו להעביר את החוק האמיתי, יהיו מוכנים לעזור וללמד את כולם לפי צרכיהם ויכולתם בעולם אולטרה מודרני זה. מורי הזן יהיו נכונים להעביר את כל התרבות של הזן-בודהיזם או רק ישיבת הזה-זן למי שרוצה. גישה זאת יכולה לעזור בהגשמת החזון של פרופ. מסונגה: הזה-זן כדרך אוניברסלית להשיג אושר פנימי, יצירתיות, הגשמה עצמית, וכן אנושיות הנהוגה כלפי החברה בכללותה. עופר כהן | ||
איזור ניווטמידע כלליקישורים לטקסטיםדלג על ניווט טקסטיםטקסטים של דוגןזן וג'ודו - מסונגה ריהוטקסטים של דני וקסמןעוד באתר |