| אָנַנדָה (Ananda) | תלמידו הגדול של בודהה וגם של מהאקהשיפה. אב הזן השני בהודו לפי המסורת של הזן בודהיזם. |
| בּוּדְהָה (Buddha) | מייסד הבודהיזם. לפי מסורת הזן, הזה-זן של המתאמנים בישיבה השלווה מבטא את המדיטציה של בודהה ואת מצבו לאחר שהגיע להארה. לאחר שש שנות אימונים הגיע בודהה להארה, נהנה ממנה שבועיים ולאחר מכן חזר לחיי היום יום ולימד בודהיזם במשך 45 שנה. |
| בּוֹדְהִידָארְמָה (Bodhidahrma) | מורה הזן שהעביר את ישיבת הזה-זן והחוק האמיתי מהודו לסין, אב הזן ה-28 בהודו והראשון בסין במסורת הזן בודהיזם. הוא ידוע בכך שישב זה-זן במשך 9 שנים במערה ליד מנזר שאולין. |
| בּוֹדְהִיסָאטוֹוָה (Bodhisattva) | אדם שחדר לאני האמיתי שלו ונמצא באיזור ההארה. הוא בוחר לפעול למען כל בני האדם, כדי שגם הם יוכלו להתקרב ולהגיע לסטורי. דני וקסמן אומר: בודהיסאטווה אינו מחפש תהילה, רווח, כבוד או הוקרה. הם פועלים בתפקוד מלא ללא לאות לטובת כל בני האדם . |
| דוֹג'וֹ (Dojo) | מילה ביפנית שמשמעותה: ביתו של הלוחם - המקום שבו לומדים אמנות לחימה וגם זן. זהו המקום שבו אפשר ללמוד להגיע ולמצוא הארה. הדוג'ו הוא מקום שמושג בו בפועל שיא של הומניזם. |
| דוֹגֶן (Dogen) | מייסד הסוטו זן ביפן (1200-1253), העביר את החוק האמיתי מסין ליפן (במסורת הסוטו), וכתב את שובוגנזו. |
| דני וקסמן | מורה לסוטו זן, לט-גו ג'ודו, ונינג'יצו. תלמיד זן שאינו נזיר של פרופ. מסונגה ריהו. הוא למד זן ואומנויות לחימה ביפן במשך יותר מ 13 שנה. הוא המורה של הסנגה שלנו. |
| הָקוּאִין (Hakuin) | מורה גדול ומוערך של זרם הרינזאי זן (1685-1768). היו לו תלמידים רבים. הוא ידוע גם בעבור ציורי הזן והקליגרפיה שלו. |
| וִימָלָקִירְטִי (Vimalakirti) | בודהיסאטווה שאינו נזיר, תלמיד של בודהה. הוא חי חיי יומיום, ועדין הצטיין בתבונה ואהבת חסד. |
| זָה-זֵן (Zazen) | 'זה' - רכה, שלווה. 'זן' - האמת. זה-זן - ישיבת האמת השלווה. זה-זן היא ישיבה שלווה ונוחה ברגליים שלובות. ישיבת הזה-זן יוצרת את ההרמוניה הגדולה בין הלב, האיברים הפנימיים, הנשימה והמוח. העיקרון של הישיבה הוא להיות מעבר למחשבות. לחשוב בלי לחשוב. לתת למחשבות לחלוף ולהשתדל להיות מעבר למחשבות. להתמקד בדבר אחד, בזה-זן, לעשות רק זה-זן. להסברים נוספים ניתן לקרוא פוּקָאן-זָה-זֶן-גִי |
| זֵן (Zen) | פרופ. מסונגה אמר: זן הוא תרגול העוזר לכל אדם לחדור לאני האמיתי שלו על ידי ישיבה שלובת רגליים (זה-זן) ולהפעיל את האני האמיתי הזה בחיי היומיום . |
| זֶנְקִי(Zenki) | אחד המושגים החשובים בסוטו זן. משמעות המילה היא תפקוד מלא (בחיי היומיום) או דינמיקה שלמה. דוגן כתב פרק בשובוגנזו בשם זנקי ופרופ. מסונגה כתב חיבור הקדמה לפרק. (שניהם מופיעים בספר, הדרך הישירה לאני האמיתי, של פרופ. מסונגה.) זנקי הוא אחד הטקסטים העמוקים ביותר בשובוגנזו ואחד הקשים להבין. הטקסט עוסק בנושאים כגון חיים-מוות, זמן, והקיום. נראה שהטקסט הזה קשה במיוחד למתחילים. לכן כניסה רכה יותר לתרגול הזן היא להתחיל בטקסטים כגון פוקאן-זה-זן-גי, זהזניוג'ינקי, וטקסטים של פרופ. מסונגה. תרגול הזה-זן הוא המפתח בשביל להבין את זנקי. לא ניתן להבין זאת ע"י מחשבה דואליסטית. לכן ניסיון להבין זאת מהאינטלקט הוא חסר תועלת. |
| טָקוּאַן (Takuan) | מורה הזן של זרם הרינזאי זן. הוא לימד זן וזן באומנויות לחימה. |
| לֵט-גוֹ (Let-go) | הפירוש המילולי מאנגלית, לעזוב. בכל פעולה לשאוף להיות מעבר לכוח. לא ללכת נגד, לא להחזיק כל מחשבה או צורה, אבל לא להתמוטט מרפיסות. לעזוב הכל אבל להיות נוכח. לאבד את עצמך בלי לאבד את המציאות. תרגלו לט-גו בחיי היום יום, וכן בדוג'ו. השקיעו בלט גו. עזבו כוח חיצוני ותפתחו את החיים הפנימיים והחיוניות. זה אחד הנושאים החשובים שדני וקסמן מלמד על הזן. |
| מָהָאקָהשִׂיָּפָּה (Mahakasyapa) | יורש הדהרמה הראשון של בודהה, אב הזן הראשון במסורת הזן בודהיזם לאחר בודהה. ידוע בעבור החיוך שנתן כשהגיע להארה. |
| מֶנְג'וּ (Menju) | העברה ישירה מנפש לנפש של החוק האמיתי מהמורה לתלמידו. |
| נָאגָהרָג'וּנָה (Nagarjuna) | אב הזן ה-14 בהודו לאחר בודהה לפי מסורת הזן בודהיזם. הוא גם ידוע כאחד התורמים המרכזיים לפילוסופיה ההודית בתחומים כגון לוגיקה, זמן וסיבתיות. |
| נְיוֹג'וֹ (Nyojo) | מורה הזן הגדול של דוגן בסין (1228-1163). ניוג'ו הוא שמו ביפנית, בסינית השם הוא ג'ו-צִ'ינְג (Ju-ching). |
| סוֹטוֹ זן(Soto zen) | בית הספר (או הזרם) של זן שמדגיש את ישיבת הזה-זן בתור הדרך הישירה לסטורי, ומלמד למצוא את הקואן (הבעיה) בחיי היומיום. הדברים באתר זה שייכים למסורת הזה-זן. |
| סוּטְרָה (Sutra) | טקסט מעמוד אחד ועד ספר בגודל רומן. בדרך כלל מכיל את מה שבודהה או הבודהיסאטוות אמרו, סיפורים עליהם או על תלמידיהם. דוגמאות לסוטרות הם סוטרת הלב, וגם סוטרת אָבָטַמְסָקָה. |
| סָטוֹרִי (Satori) | המילה היפנית להארה. הכוונה להארה והתעוררות מלאה. |
| פוּקָאן-זָה-זֶן-גִי(FukanZazengi) | המשמעות המילולית: הנחיות לישיבה בזה-זן . נכתב על ידי מורה הזן דוגן לפני 650 שנה. מסביר בבהירות כיצד לשבת זה-זן במסורת הסוטו זן ואת החשיבות של האימוני הזן לכל אדם. |
| פרופ. מָסוּנָגָה רֶיְהוֹ(Prof. Masunaga Reiho) | מורה זן, נזיר, ופרופסור לפילוסופיה בודהיסטית והיסטוריה של הזן בודהיזם. המורה של מר. דני וקסמן. האתר הזה מכיל חלק מהסבריו על הסוטו זן של דוגן. |
| קֶיְזָאן (Keizan) | מורה הזן הגדול של הסוטו זן ביפן (1268-1325). הוא ביאר והפך את הזן לנגיש לאדם הפשוט. בגלל המאמץ הגדול וההשקעה שלו, הסוטו זן נפוץ לכל יפן. |
| קִינְהִין (Kinhin) | זה-זן בתנועה. לאחר הזה-זן הולכים בחצאי צעדים במעגל עם כיוון השעון (בסוטו זן), יד ימין עוטפת את יד שמאל. |
| רִינְזַאי זן (Rinzai Zen) | המורה הגדול לִין-צִ'י (ביפנית רינזאי) הקים זרם הזן הזה. רינזאי מדגיש ישיבה בזה-זן ופתרון של בעיות פורמליות (הקרויים קוֹאָנִים) בתור הדרך להארה. |
| שוֹבּוֹגֶנְזוֹ(Shobogenzo) | יצירת המופת בת 95 פרקים שחיבר דוגן. חלק מהפרקים החשובים נמצאים באתר זה! |
| שִיקַנְטָזָה (Shikentaza) | ביפנית, רק לשבת (זה-זן). זה-זן בלי לנסות לבצע כל דבר אחר, רק לשבת. דני וקסמן: ישר למטרה, הדרך הישירה לסטורי . |
| שְרִימָלָה, אַמְבָּפָּאלִי, קֵמָה, אָקָלָה, פְּרָבּוּטָה (Srimala, Ambapali, Khema, Acala, Prabhuta) | נשים שאינן נזירות שהיו בודהיסאטוות בזמן בודהה. ידועות עבור תבונה, אהבת חסד אוניברסלית, וגם יופי. |
